הורוביץ נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות האירועים

המבקשת הגישה ביום 31.8.12 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור").

תמצית בקשת האישור - המשיבה מנפיקה פוליסות ביטוח למבנים ולתכולה של דירות מגורים (להלן: "הפוליסה"). לפי תנאי הפוליסה, בקרות מקרה ביטוח של אובדן או גניבת תכשיט, רשאית המשיבה לבחור לפי שיקול דעתה באחת משתי דרכי הפיצוי הבאות: תשלום בכסף מזומן בגובה ערך האובדן או הנזק, או החלפת התכשיט בתכשיט אחר מאותו סוג ואיכות של התכשיט שאבד, נגנב או ניזוק.

לטענת המבקשת, למרות תנאי הפוליסה, המשיבה מפצה את מבוטחיה בדרך של מתן שובר לרכישת תכשיט חלופי באחת החנויות שברשימה סגורה אשר המשיבה הגיעה עמן להסדר (להלן: "חנויות ההסדר"). דרך פיצוי זו מתעלמת מהדרישה שהפריט החלופי יהיה "מאותו סוג ואיכות" של הפריט שאבד או ניזוק.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא –"כל המבוטחים המחזיקים בפוליסת ביטוח דירה ותכולתה המונפקת על-ידי המשיבה, שנגרם להם נזק בדמות אובדן או גניבה של תכשיט, ב-7 השנים האחרונות, ושפוצו על-ידי המשיבה בדרך של מתן שובר לקניית תכשיט באחת מחנויות ההסדר של המשיבה" (סעיף 91 בבקשת האישור).

בטרם הוגשה תגובת המשיבה, הודיעה הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ביום 18.3.13 כי בכוונתם להגיש הסדר פשרה לאישור בית המשפט.

ביום 28.4.13 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה. לאחר דיון ביום 15.7.13 הודיעו הצדדים כי יגישו הסדר פשרה מתוקן. ביום 23.7.13 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן.

בהחלטה מיום 1.9.13 הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בעיתון "ידיעות אחרונות" וכן באמצעות משלוח מכתב ל-13 המבוטחים המוזכרים בסעיף 5.2 בהסדר פשרה המתוקן, בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") וכן על משלוח העתק מהסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח על הביטוח.

ביום 16.9.13 הודיעה המבקשת על ביצוע הפרסום. כמו כן הודיעה כי נכון לאותו מועד, קיימים שני מבוטחים בלבד שקיבלו שובר וטרם מימשו אותו. המבקשת הודיעה גם כי לשני מבוטחים אלה ישלח מכתב עד ליום 2.10.13 המציע להם להשיב את השובר שבידיהם למשיבה ולקבל פיצוי במזומן תחת שובר זה. כל יתר המבוטחים פנו למשיבה וביקשו לקבל כסף חלף השובר או מימשו את השובר ובכך הטיפול בעניינם הסתיים.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הגישה הערותיה להסדר הפשרה המתוקן. לטעמה הסדר הפשרה מנוסח באופן שאינו בהיר. היא ציינה כי ככל שהסדר הפשרה אינו מאפשר לחברי הקבוצה להגיש בעתיד תביעות אישיות הרי שמדובר בהסדר פשרה היוצר מעשה בית דין כלפי קבוצה המוגדרת באופן רחב ביותר מבלי שניתן פיצוי כלשהו לחברי הקבוצה. זאת למרות שייתכן שלחלקם נגרם נזק של ממש בשל כך שהשובר שניתן לא היווה פיצוי ראוי בגינו.

לאחר שהצדדים הגיבו על הערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, הוריתי לצדדים לתקן את הסדר הפשרה (החלטה מיום 23.12.13). וביום 29.12.13 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן בשנית, הוא ההסדר שבנדון (להלן: "הסדר הפשרה").

המפקח על הביטוח לא המציא עמדתו ביחס להסדר הפשרה.

לא התקבלו התנגדויות בעניין הסדר הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה או בקשות ליציאה מהקבוצה לפי סעיפים 18(ד) ו-(ו) בחוק.

תמצית הסדר הפשרה

הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה –"כל המבוטחים המחזיקים בפוליסת ביטוח דירה ותכולתה המונפקת על ידי שומרה חברה לביטוח, שנגרם להם נזק בדמות אובדן או גניבה של תכשיט, ב-3 השנים האחרונות, ואשר פוצו על ידי שומרה בדך של מתן שובר לקניית תכשיט באחת מחנויות ההסדר של המשיבה".

החל מהמועד בו פסק דין זה ייהפך חלוט תפעל המשיבה כדלקמן:

בכל מקרה בו לא ניתן לספק למבוטח פריטים מאותו סוג ואיכות של אלו שאבדו או ניזוקו – תפצה המשיבה את מבוטחיה באמצעות פיצוי כספי בלבד ולא באמצעות שובר תשלום, אלא אם המבוטח הביע הסכמתו במפורש לקבלת פיצוי בדרך של שובר תשלום, הכל בכפוף לתנאי הפוליסה.

המשיבה מתחייבת כי ככל שתוגש נגדה תביעה אישית של מבוטח שיטען לנזק עקב פיצוי בדרך של שובר תשלום (להלן: "תביעה אישית"), יהיה המבוטח פטור מהוכחת עילת תביעתו ויהיה עליו להוכיח רק את הנזק שנגרם לו. למשיבה תישמר הזכות להעלות כל טענה אישית כנגד המבוטח, לרבות טענת קיזוז, העדר כיסוי ביטוחי, קבלת תכשיט זהה לזה שאבד, וכיוב'.